האם החסכונות שלכם מנוהלים נכון? 7 בדיקות שכדאי לבצע

בדיקת חסכונות

תוכן עניינים

קניית דירה, מעבר לבית גדול יותר, עזרה לילדים, יציאה לפרישה או פשוט הרצון לעשות סדר בכסף – החלטות כלכליות גדולות מתחילות בהבנה של מה שכבר יש לכם. אלא שבפועל, החסכונות של משפחה ממוצעת מפוזרים לעיתים בין כמה קופות, קרנות וחשבונות, ולא תמיד ברור כמה כסף באמת עומד לרשותה ומה נכון לעשות איתו. לפני שמושכים, מעבירים או משנים מסלול, הנה שבע בדיקות שכדאי לבצע כדי לקבל החלטה על בסיס התמונה המלאה.

1. מתחילים במיפוי: כמה כסף באמת יש לכם ואיפה הוא נמצא?

הצעד הראשון הוא גם הבסיס לכל החלטה שתגיע אחריו: לרכז במקום אחד את כל החסכונות והנכסים הפיננסיים של המשפחה. לא רק את חשבון הבנק שאתם פותחים בכל בוקר, אלא גם כספים שנצברו לאורך השנים ולעיתים כמעט נשכחו.

כדאי למפות בין היתר:

  • קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.
  • קופות גמל.
  • קרנות השתלמות.
  • תיקי השקעות.
  • פיקדונות וחסכונות בבנק.
  • חסכונות והשקעות נוספים.
  • כספים נזילים המיועדים למטרות עתידיות.

לצד כל חיסכון כדאי לרשום את הסכום שנצבר, הגוף שמנהל אותו, מסלול ההשקעה, דמי הניהול, מידת הנזילות והמטרה שלשמה אתם שומרים את הכסף.

למה זה חשוב? מפני ש-300 אלף שקל שמיועדים להון עצמי לדירה בעוד שנה אינם זהים ל-300 אלף שקל שנועדו לפרישה בעוד 20 שנה. אותו סכום, אבל מטרה וטווח זמן שונים לחלוטין – ולכן גם דרך הניהול שלו צריכה להיות שונה.

המיפוי הזה חשוב במיוחד משום שהוא מאפשר לראות את החסכונות כחלק מתמונה אחת, ולא כאוסף של מוצרים נפרדים. למשל, ייתכן שיש לכם קרן השתלמות נזילה, חיסכון בבנק וקרן פנסיה משמעותית – אבל בלי להבין מה התפקיד של כל אחד מהם, קשה לדעת האם אתם באמת מתקדמים לעבר המטרות שלכם.

במקרים שבהם החסכונות מפוזרים בין מספר מוצרים או כאשר עומדים בפני החלטה כלכלית משמעותית, רבים בוחרים להיעזר באיש מקצוע לצורך תכנון פיננסי פנסיוני מותאם אישית. במסגרת התהליך בוחנים את כלל החסכונות לצד ההכנסות, ההוצאות, ההתחייבויות והמטרות המשפחתיות, וכך מקבלים תמונה ברורה יותר של המצב הכלכלי ויכולים להחליט אילו כספים נכון לשמור לטווח הקצר, אילו מיועדים למטרות עתידיות ואילו כדאי להמשיך לייעד לשנות הפרישה.

2. בודקים האם מסלולי ההשקעה עדיין מתאימים למטרות שלכם

בחירת מסלול השקעה אינה החלטה שצריך לקבל פעם אחת ולשכוח ממנה. החיים משתנים, וכך גם הצרכים הכלכליים.

יכול להיות שבחרתם מסלול מסוים לפני עשר שנים, כשהייתם בתחילת הקריירה וללא ילדים. מאז המשפחה גדלה, רכשתם בית, ההכנסה השתנתה והפרישה כבר נראית קרובה יותר. השאלה היא האם מסלול ההשקעה שנבחר אז עדיין מתאים לכם היום.

בבדיקה כדאי להתייחס לשלושה דברים מרכזיים:

מה בודקים?למה זה חשוב?
טווח הזמןככל שמועד השימוש בכסף קרוב יותר, יש לבחון בזהירות את רמת הסיכון
מטרת החיסכוןכסף לדירה, לפרישה ולילדים אינו בהכרח צריך להיות מנוהל באותה דרך
יכולת להתמודד עם תנודתיותחשוב לבחור רמת סיכון שתוכלו לחיות איתה גם בתקופות של ירידות

אין מסלול שהוא "הכי טוב" באופן מוחלט. השאלה הנכונה היא איזה מסלול מתאים למטרה, לטווח הזמן ולמצב הכלכלי שלכם.

3. לא מחליפים מסלול רק בגלל התשואה של השנה האחרונה

קל מאוד לפתוח את הדוח השנתי, לראות שקופה אחרת השיגה תשואה גבוהה יותר ולחשוב שהגיע הזמן לעבור. אלא שתשואה של שנה אחת מספרת רק חלק קטן מהסיפור.

שוק ההון נע במחזורים. מסלול שהוביל בשנה מסוימת יכול להציג ביצועים חלשים יותר בשנה שלאחריה, ולהפך. בנוסף, שני מסלולים שהציגו תשואה דומה עשויים להיות שונים מאוד ברמת הסיכון ובחשיפה שלהם לנכסים שונים.

לכן, כאשר בוחנים ביצועים, כדאי להסתכל על תקופות ארוכות יותר ולבדוק לצד התשואה גם את רמת הסיכון, מדיניות ההשקעה והתאמת המסלול למטרה האישית.

חשוב במיוחד להימנע מ"רדיפה אחרי תשואות" – מעבר חוזר למסלול או לגוף שהציג את הביצועים הטובים ביותר לאחרונה. החלטות כאלה מתקבלות למעשה על סמך מה שכבר קרה, ולא על סמך מה שנכון עבורכם בהמשך.

תשואה היא נתון חשוב, אבל היא אינה סיבה מספקת בפני עצמה לקבל החלטה פיננסית.

4. בודקים כמה אתם משלמים בדמי ניהול

דמי ניהול נראים לעיתים כמו מספר קטן באחוזים, ולכן קל להתעלם מהם. אבל כאשר מדובר בחיסכון של מאות אלפי שקלים שנשאר מושקע במשך שנים, גם פער קטן יכול להצטבר לסכום משמעותי.

בדקו בכל מוצר:

  • כמה אתם משלמים מההפקדות, אם נגבים דמי ניהול מהפקדה.
  • כמה נגבה מהצבירה.
  • האם התנאים השתנו בשנים האחרונות.
  • האם קיימות עלויות נוספות שכדאי להביא בחשבון.
  • האם התנאים שקיבלתם בעבר עדיין תחרותיים.

עם זאת, גם כאן חשוב לא להסתכל על נתון אחד בלבד. מוצר עם דמי ניהול נמוכים אינו בהכרח הבחירה הטובה ביותר אם המסלול אינו מתאים לכם. המטרה היא למצוא שילוב נכון בין עלויות, רמת סיכון, מאפייני המוצר והמטרות שלכם.

5. יש לכם קרן השתלמות? בדקו אותה לפני שאתם ממהרים למשוך

קרן השתלמות היא חיסכון משמעותי עבור שכירים ועצמאים רבים, וכאשר היא הופכת לנזילה עולה לא פעם השאלה האם כדאי למשוך את הכסף. אלא שעצם האפשרות למשוך אינה אומרת שזה בהכרח הצעד הנכון.

לפני שמחליטים, כדאי לבדוק מהי מטרת הכסף, מתי צפויים להזדקק לו, באיזה מסלול הוא מושקע, כמה דמי ניהול משלמים והאם קיימים מקורות אחרים שיכולים לשמש להוצאה המתוכננת. ניהול נכון של קרן השתלמות מתחיל בדיוק בבדיקות האלה – ובהבנה שהקרן היא חלק מהתוכנית הכלכלית הכוללת של המשפחה ולא "כסף פנוי" שחייבים למשוך ברגע שהוא הופך לנזיל.

לדוגמה, אם הכסף מיועד להוצאה בעוד כמה חודשים, השיקולים יהיו שונים לחלוטין מקרן שאין צורך להשתמש בה בשנים הקרובות. לכן ההחלטה אם למשוך, להשאיר את הכסף מושקע או לבחון התאמה של מסלול ההשקעה צריכה להתחיל מהמטרה של הכסף ולא רק מהעובדה שהוא זמין.

6. בודקים מה נזיל – ומה באמת כדאי שיהיה נזיל

אחד הנתונים החשובים במיפוי החסכונות הוא הנזילות: מתי ניתן להשתמש בכסף ובאילו תנאים. אבל יש הבדל בין השאלה "האם אני יכול למשוך את הכסף?" לבין "האם נכון לי למשוך אותו?".

משפחה צריכה בדרך כלל להחזיק סכום נזיל שמאפשר להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות מבלי לפרק בכל פעם השקעה ארוכת טווח. מנגד, החזקת חלק גדול מדי מההון במזומן לאורך שנים עלולה גם היא להיות לא יעילה, בין היתר בשל שחיקת כוח הקנייה.

אפשר לחשוב על החסכונות כעל כמה שכבות:

כסף לטווח קצר – הוצאות צפויות וקרן חירום.

כסף לטווח בינוני – שיפוץ, החלפת רכב, לימודים, עזרה לילדים או מטרות אחרות בשנים הקרובות.

כסף לטווח ארוך – פרישה ומטרות שנמצאות שנים רבות קדימה.

החלוקה הזו מאפשרת להתאים לכל סכום את רמת הנזילות ואת אופן ההשקעה המתאימים לו, במקום לנהל את כל הכסף באותה צורה.

7. בודקים אם החסכונות באמת תואמים את מטרות המשפחה

הבדיקה האחרונה היא אולי החשובה ביותר: בשביל מה אתם חוסכים? "חיסכון" כשלעצמו אינו מטרה. כדי לדעת אם אתם בדרך הנכונה צריך לחבר לכל סכום יעד ברור ככל האפשר.

לדוגמה:

מטרהטווח משוערמה חשוב לבחון?
קרן חירוםמיידינזילות וזמינות
החלפת רכב1-3 שניםשמירה על הכסף ורמת סיכון מתאימה
עזרה לילדים5-10 שניםאיזון בין צמיחה לסיכון
פרישה10 שנים ומעלהצבירה, השקעה, מיסוי והכנסה עתידית

לאחר שהמטרות ברורות, אפשר לשאול שאלה הרבה יותר שימושית: האם הסכום שאנחנו חוסכים היום והדרך שבה הוא מנוהל צפויים להביא אותנו ליעד?

ייתכן שתגלו שיש לכם הרבה חסכונות, אבל מעט מדי כסף נזיל. במקרה אחר ייתכן שרוב הכסף נמצא באפיקים שמרניים למרות שהמטרה רחוקה עשרות שנים. ויש משפחות שיגלו שהן חוסכות בכמה מקומות במקביל, אך ללא יעד ברור לכל אחד מהם. החיבור בין החיסכון למטרה הוא מה שהופך אוסף של קופות וחשבונות לתוכנית כלכלית אמיתית.

שאלות נפוצות על בדיקת החסכונות

כל כמה זמן כדאי לעשות בדיקה מקיפה של החסכונות?
אין צורך לבצע שינויים בתדירות גבוהה, אך כדאי לעבור על התמונה הפיננסית באופן תקופתי ובמיוחד לאחר אירוע משמעותי כמו שינוי בשכר, מעבר עבודה, הרחבת המשפחה, קבלת ירושה, רכישת נכס או התקרבות לפרישה.

האם כדאי לאחד את כל החסכונות במקום אחד?
לא בהכרח. ריכוז יכול להקל על המעקב, אך לפני איחוד חשוב לבדוק את המאפיינים והתנאים של כל מוצר. לעיתים מוצר ותיק כולל תנאים או זכויות שלא כדאי לוותר עליהם ללא בדיקה.

מה עושים אם גיליתי כמה קופות ישנות?
ראשית, לא ממהרים להעביר או לסגור אותן. כדאי לבדוק מה יש בכל קופה, מה התנאים, דמי הניהול, מסלול ההשקעה והאם קיימים מאפיינים מיוחדים שחשוב לשמר.

האם ירידה בשוק היא סיבה לעבור למסלול סולידי?
לא באופן אוטומטי. ההחלטה צריכה להתבסס על טווח ההשקעה, מטרת הכסף ויכולת ההתמודדות עם סיכון. מעבר שנעשה מתוך לחץ לאחר ירידות עלול לקבע הפסדים ולפגוע בתוכנית ארוכת הטווח.

האם כדאי להגדיל חיסכון לפני שמקטינים דמי ניהול?
אלו אינן בהכרח פעולות שמתחרות זו בזו. הגדלת החיסכון יכולה להיות משמעותית מאוד להשגת היעדים, ובמקביל כדאי לוודא שהעלויות סבירות. התמונה הכוללת חשובה יותר מהתמקדות בפרמטר בודד.

איך יודעים אם סכום החיסכון הנוכחי יספיק למטרה?
מגדירים את הסכום הדרוש ואת מועד היעד, בודקים כמה כבר נצבר וכמה מופקד באופן שוטף, ואז מעריכים את הפער. בחישוב ארוך טווח חשוב להביא בחשבון גם אינפלציה, תשואה אפשרית ואי-ודאות – ולא להסתפק בחישוב פשוט של סכום ההפקדות.

לסיכום

החסכונות שלכם אינם רק מספרים בדוח השנתי. כל אחד מהם אמור לשרת צורך מסוים: ביטחון למשפחה, רכישה עתידית, עזרה לילדים, שמירה על רמת החיים או הכנסה בפרישה. לכן, לפני שמושכים כסף, עוברים מסלול או בוחרים מוצר חדש, כדאי למפות את הקיים, לבדוק עלויות, לבחון את רמת הסיכון ולחבר כל החלטה למטרה ברורה. ובעיקר – לא לתת לתשואה של שנה אחת, לכותרת בעיתון או לתנודה זמנית בשוק להחליט במקומכם. החלטות פיננסיות טובות מתחילות בהסתכלות רחבה ובתכנון לטווח שמתאים לחיים שלכם.

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן